חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007
חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007 1
1. הגדרות
בחוק זה -
"חבר חוץ" - חבר המוסד שאינו תושב ישראל במועד מינויו;
"חבר יועץ" - כמשמעותו בסעיף 10;
"חבר כבוד" - כמשמעותו בסעיף 9(א);
"מוסד להשכלה גבוהה" - כמשמעותו כחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"מינהלה" - כמשמעותה בסעיף 13;
"מליאת המוסד" - כמשמעותה בסעיף 5;
"מנהל כללי" - המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 17;
"נשיא המוסד" - נשיא המוסד שמונה לפי סעיף 11;
"השר" - שר המדע התרבות והספורט.
2. הקמת המוסד
מוקם בזה מוסד עליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל (בחוק זה - המוסד); המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על ידיו.
3. תפקידי המוסד
תפקידי המוסד -
(1) חקר הלשון הערבית לתקופותיה ולענפיה;
(2) עיסוק בתחומי המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, ההגייה, התעתיק והכתיב של הלשון הערבית, לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם;
(3) עריכת מילונים כלליים ומיוחדים;
(4) חקר הלשון בתרבות הערבית, לרבות בתחומי הספרות והשירה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. הגדרות
בחוק זה -
"חבר חוץ" - חבר המוסד שאינו תושב ישראל במועד מינויו;
"חבר יועץ" - כמשמעותו בסעיף 10;
"חבר כבוד" - כמשמעותו בסעיף 9(א);
"מוסד להשכלה גבוהה" - כמשמעותו כחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"מינהלה" - כמשמעותה בסעיף 13;
"מליאת המוסד" - כמשמעותה בסעיף 5;
"מנהל כללי" - המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 17;
"נשיא המוסד" - נשיא המוסד שמונה לפי סעיף 11;
"השר" - שר המדע התרבות והספורט.
2. הקמת המוסד
מוקם בזה מוסד עליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל (בחוק זה - המוסד); המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו ייקבע על ידיו.
3. תפקידי המוסד
תפקידי המוסד -
(1) חקר הלשון הערבית לתקופותיה ולענפיה;
(2) עיסוק בתחומי המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, ההגייה, התעתיק והכתיב של הלשון הערבית, לרבות חידושי לשון והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם;
(3) עריכת מילונים כלליים ומיוחדים;
(4) חקר הלשון בתרבות הערבית, לרבות בתחומי הספרות והשירה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>